רבי משה שטרנבוך כג שבט, תשפב25/01/2022
מתוך העלון "בסוד שיח" של הרב שאול שיף, לקט סגולות לרפואה מהרב שטרנבוך שליט"א
ורפא ירפא" / להלן לקט סגולות וענייני רפואה ממרן הגאון שליט"א:
נראה לפרש כפילות הלשון "ורפא ירפא", שחובת ההשתדלות המוטלת על האדם לעסוק ברפואתו, הן ב"רפואה רוחנית" והיינו בתשובה ומעשים טובים, והן ב"רפואה גשמית" לדרוש ברופאים, אבל זה בלא זה אי אפשר, שבלא תשובה ומעשים טובים לא יוכלו הרופאים להועיל לו, וזה מה שנאמר "ורפא ירפא" שיתעסק בשני הרפואות גם יחד, ורק עי"ז יתרפא ממחלתו.
ראיתי סגולה גדולה מהגר"ח פלאג'י זצ"ל לרפואה, שישליך מאכל לעופות בגגות כדי לרחם על הבריות, ועי"ז יזכה שירחמו עליו מן השמים, כי על ידי שמרחם על אחרים ואפילו רק על עופות השמים, הוא זוכה שמרחמים עליו מן השמים, וסיים הגר"ח פלאג'י זצ"ל וכתב "וזה בדוק ומנוסה".
והגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל סיפר, שנתגלה לו בחלום סגולה גדולה לרפואה, להכין הבית נאה ומכובד לכבוד שבת מערב שבת בשעות הבוקר, כשהשולחן מכוסה במפה לכבוד שבת, והיין והחלות מוכנים לכבוד השבת, וכך מפורסם עובדא על החפץ חיים שאמר להורים שהרופאים נתייאשו מבנם יחידם – לקבל שבת מוקדם, וכך נהגו, והמחלה נעלמה כלא היתה, ואמר החפץ חיים בביאור הדברים שה"שבת מקור הברכה". ועוד מקובל בידינו, שהכנסת אורחים היא סגולה לרפאות חולה, וכן יהודי המרבה להכניס אורחים, יש כוח בברכותיו לרפא חולים. קיבלנו סוד להינצל ממגיפה וצרה, והיא בדוק ומנוסה. בסוף כל תפילת 18 לפני יהיו לרצון אמרי פי והגיון ליבי לפניך, יאמר ג"פ בכוונה, "אני מאמין באמונה שלמה שאין טבע ומקרה בעולם כלל, והכל תלוי רק בך לבד, ולכן אני פונה אליך דווקא שתציל אותי בחסדך", ויתן בכל יום לכל הפחות ח"י מטבעות לצדקה ויאמר: "כשם שאני עושה צדקה כך ברחמיך הרבים תעשה עמדי חסד להציל אותי מצרה זו", ואם הוא בצרה ממש יוסיף ויאמר "ואם תציל אותי אומר נשמת לכשאנצל", ויעשה כן ויוושע. ורמז לדבר מה שנאמר בתהלים (קכ"א א') "מאין יבוא עזרי", ופירשו הקדמונים "מאין, אם האדם מרגיש שאין לו שום מקום לבקש ישועה אלא רק מהקב"ה בלבד, "יבוא עזרי", כי מאחר שתולה עיניו לקב"ה, הקב"ה מושיעו. המקובלים הזהירו שאם נתגלה בגופו של אדם מחלה רח"ל, לא ימהר לפרסם ולהודיע זאת, וכן נהגו גדולי הצדיקים שהיו מזהירים את הרופא שלא יגלה את דבר מחלתם, וגם את הצילומים שערכו לגופם ביקשו להסתיר, ובאמת בגמ' בברכות (נ"ה ע"ב) מפורש שמי שחלה לא יגלה את מחלתו ביום הראשון כדי שלא יורע מזלו, אמנם גם לאחר היום הראשון יש סגולה אם אינו מגלה כל עוד שהוא יכול להסתירו. וזכור שמרן הגרי"ז סולובייצ'יק זצ"ל לא הסכים שיגלו שהוא חולה, ורק בסוף ימיו כאשר החמיר מצבו מאוד הסכים שיגלו הדבר, וגם הגרי"י קניבסקי (הסטייפלער) זצ"ל היה מזהיר, שאם נמצא ח"ו פגם או מום בעובר במעי אמו, אין להורים לגלות את הדבר אלא עליהם לשומרו בסוד מוחלט, ומשום שאם אין הדבר ידוע לאחרים, יוכלו יותר בנקל לזכות לישועה, כי כדי לפעול 'נס גלוי' צריך זכויות רבות.
נראה לפרש כפילות הלשון "ורפא ירפא", שחובת ההשתדלות המוטלת על האדם לעסוק ברפואתו, הן ב"רפואה רוחנית" והיינו בתשובה ומעשים טובים, והן ב"רפואה גשמית" לדרוש ברופאים, אבל זה בלא זה אי אפשר, שבלא תשובה ומעשים טובים לא יוכלו הרופאים להועיל לו, וזה מה שנאמר "ורפא ירפא" שיתעסק בשני הרפואות גם יחד, ורק עי"ז יתרפא ממחלתו.
ראיתי סגולה גדולה מהגר"ח פלאג'י זצ"ל לרפואה, שישליך מאכל לעופות בגגות כדי לרחם על הבריות, ועי"ז יזכה שירחמו עליו מן השמים, כי על ידי שמרחם על אחרים ואפילו רק על עופות השמים, הוא זוכה שמרחמים עליו מן השמים, וסיים הגר"ח פלאג'י זצ"ל וכתב "וזה בדוק ומנוסה".
והגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל סיפר, שנתגלה לו בחלום סגולה גדולה לרפואה, להכין הבית נאה ומכובד לכבוד שבת מערב שבת בשעות הבוקר, כשהשולחן מכוסה במפה לכבוד שבת, והיין והחלות מוכנים לכבוד השבת, וכך מפורסם עובדא על החפץ חיים שאמר להורים שהרופאים נתייאשו מבנם יחידם – לקבל שבת מוקדם, וכך נהגו, והמחלה נעלמה כלא היתה, ואמר החפץ חיים בביאור הדברים שה"שבת מקור הברכה". ועוד מקובל בידינו, שהכנסת אורחים היא סגולה לרפאות חולה, וכן יהודי המרבה להכניס אורחים, יש כוח בברכותיו לרפא חולים. קיבלנו סוד להינצל ממגיפה וצרה, והיא בדוק ומנוסה. בסוף כל תפילת 18 לפני יהיו לרצון אמרי פי והגיון ליבי לפניך, יאמר ג"פ בכוונה, "אני מאמין באמונה שלמה שאין טבע ומקרה בעולם כלל, והכל תלוי רק בך לבד, ולכן אני פונה אליך דווקא שתציל אותי בחסדך", ויתן בכל יום לכל הפחות ח"י מטבעות לצדקה ויאמר: "כשם שאני עושה צדקה כך ברחמיך הרבים תעשה עמדי חסד להציל אותי מצרה זו", ואם הוא בצרה ממש יוסיף ויאמר "ואם תציל אותי אומר נשמת לכשאנצל", ויעשה כן ויוושע. ורמז לדבר מה שנאמר בתהלים (קכ"א א') "מאין יבוא עזרי", ופירשו הקדמונים "מאין, אם האדם מרגיש שאין לו שום מקום לבקש ישועה אלא רק מהקב"ה בלבד, "יבוא עזרי", כי מאחר שתולה עיניו לקב"ה, הקב"ה מושיעו. המקובלים הזהירו שאם נתגלה בגופו של אדם מחלה רח"ל, לא ימהר לפרסם ולהודיע זאת, וכן נהגו גדולי הצדיקים שהיו מזהירים את הרופא שלא יגלה את דבר מחלתם, וגם את הצילומים שערכו לגופם ביקשו להסתיר, ובאמת בגמ' בברכות (נ"ה ע"ב) מפורש שמי שחלה לא יגלה את מחלתו ביום הראשון כדי שלא יורע מזלו, אמנם גם לאחר היום הראשון יש סגולה אם אינו מגלה כל עוד שהוא יכול להסתירו. וזכור שמרן הגרי"ז סולובייצ'יק זצ"ל לא הסכים שיגלו שהוא חולה, ורק בסוף ימיו כאשר החמיר מצבו מאוד הסכים שיגלו הדבר, וגם הגרי"י קניבסקי (הסטייפלער) זצ"ל היה מזהיר, שאם נמצא ח"ו פגם או מום בעובר במעי אמו, אין להורים לגלות את הדבר אלא עליהם לשומרו בסוד מוחלט, ומשום שאם אין הדבר ידוע לאחרים, יוכלו יותר בנקל לזכות לישועה, כי כדי לפעול 'נס גלוי' צריך זכויות רבות.